הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסתישראל חסון

משה (מוץ) מטלון

צחי הנגבי

יריב לוין

משה גפני

זבולון אורלב

אריה אלדד

אברהם מיכאלי

איתן כבל

דב חנין

אלי אפללו

עמיר פרץ

רוחמה אברהם-בלילא

רחל אדטו

אורי אורבך

זאב בילסקי

עתניאל שנלר

נחמן שי

פ/2442/18

הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – אחריות תקציבית), התש"ע–2010

החלפת סעיף 21בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט–1959 [נוסח משולב] ס"ח התשי"ט, עמ' 276., (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 21 יבוא: "אחריות תקציבית21.(א)הענקות ותגמולים לפי חוק זה ישולמו מתקציב משרד הביטחון, ואולם –(1)הענקות ותגמולים לשוטרים וסוהרים שהחוק הוחל עליהם מכוח חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א–1981 ס"ח התשמ"א, עמ' 163., או מכוח חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א–1981 ס"ח התשמ"א, עמ' 165., לפי העניין, ישולמו מתחום פעולה יעודי בתקציב המשרד לביטחון הפנים;(2)הענקות ותגמולים לאנשי שירותי הביטחון שהחוק הוחל עליהם מכוח סעיף 63ז לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970 ס"ח התש"ל, עמ' 65., ישולמו מתחום פעולה יעודי בתקציב משרד ראש הממשלה;(3)הענקות ותגמולים לאנשי משמר הכנסת שהחוק הוחל עליהם מכוח סעיף 21 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968 ס"ח התשכ"ח, עמ' 197., ישולמו מתחום פעולה יעודי בתקציב הכנסת;(4)הענקות ותגמולים למשרתים בגוף ביטחוני ששר הביטחון אינו ממונה עליו ושחוק זה הוחל על פי כל דין, ישולמו מתחום פעולה יעודי בתקציב המשרד שבראשו השר הממונה על אותו הגוף.(ב)תקציבי הגופים הביטחוניים, שנועדו לשם הענקות ותגמולים כאמור באותן פסקאות, ייקבעו על ידי שר הביטחון ואופן השימוש בהם יהיה כפי שיורה; אגף השיקום במשרד הביטחון יעביר לגופים כאמור, לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה, את הדרישה התקציבית לכיסוי עלויות הענקות ותגמולים בחלוקה לנושאים לגבי שנת התקציב הבאה.(ג)לא הספיק הסכום שנקבע לפי סעיף קטן (ב) לשם כיסוי עלויות ההענקות והתגמולים להם זכאי מי שנכותו הוכרה עקב שירותו באחד הגופים המפורטים בסעיף קטן (א), יכוסה הפער מתקציב הגוף.(ד)נותר סכום עודף, בתחום פעולה יעודי כאמור בפסקאות (1) עד (4) בסעיף קטן (א) בחוק התקציב השנתי לשנה כספים פלונית, רשאי שר האוצר, בהודעה לועדת החוץ והביטחון, להתיר את השימוש בו בשנת הכספים שלאחריה לאותו תחום פעולה בלבד.(ה)הוכרזה שעת חירום, וכתוצאה מהנסיבות שבשלה הוכרזה שעת חירום גדל באופן ניכר שיעור הזכאים לפי חוק זה מקרב המשרתים בגוף ביטחוני, יעדכן שר האוצר את תקציב הגוף, בהתאם להצעת שר הביטחון.(ו) בסעיף זה – "גוף ביטחון" – גוף מהגופים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) בסעיף קטן (א);"שעת חירום" –הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א –1951, הכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 או קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום או קריאה לשירות מילואים במצב מיוחד לפי סעיפים 8 או 9 לחוק שירות המילואים, התשס"ח –2008;"שר הביטחון" – לרבות מי שהסמיך לעניין זה."הוראת מעבר לשנת התקציב 20112.תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון בשנת התקציב 2011 יחולק בין תקציב משרד הביטחון לבין תחומי הפעולה היעודיים כאמור בסעיף 21(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, על בסיס ביצוע שנת הכספים 2010 בהתאמות הנדרשות.

דברי הסבר

התחושה הדומיננטית שליוותה את חברי צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, אשר הוקם במהלך כהונתה של הכנסת ה-18 מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הייתה כי למרות תפיסתה של החברה הישראלית, לפיה – "מעמד ראוי ומכובד לאוכלוסיית הנכים הינו מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי ובתלכיד החברתי" – מדינת ישראל אינה מצליחה לממש תפיסה זו ובכך אינה ממלאת את חובתה המוסרית.

דו"ח הביניים של צוות הבדיקה מיום מיום י' באדר התש"ע (24 בפברואר 2010), אשר זכה על ידי מליאת ועדת חוץ וביטחון לברכת הדרך, קבע כי האחריות העליונה והכוללת לשיקום נכי צה"ל הינה של מדינת ישראל. מדינת ישראל אמנם השקיעה ומשקיעה בכך משאבים רבים מאוד, ולמרות זאת, קיימים התמרמרות ותסכול מצד נכי צה"ל. התרשמות חברי צוות הבדיקה הייתה כי מדינת ישראל מחמיצה את המטרה, בעיקר בכל הנוגע לתחום שיקום הנכים, וזאת בשל האופן בו מטופל תחום זה. כמו כן, ליוותה את עבודת הצוות התחושה, כי נגרם עוול משווע למעמדם הראוי והמכובד של נכי צה"ל. מנגד ציינו חברי צוות הבדיקה, כי לא ניתן להתעלם מכך, כי יש מקום לטענה שחוק הנכים "מנוצל" עד תום וכך נוצר תהליך אשר הרחיב מאד את היקף הנכים בהם מטפל אגף השיקום.

בדו"ח נכתב כי: "מציאות – לפיה הגופים הנסמכים על שולחן אגף השיקום "מפנים" את אנשיהם לאכסניית התקציב של ה"דוד העשיר מעבר לכביש" – הינה בלתי אפשרית. "הדוד העשיר", קרי אגף השיקום, הוא זה שסופג את דרישות הגופים בלי שהם עצמם נושאים באחריות כלשהי בכל הנוגע לבקשות להכרה בזכאות ולתוצאותיהן. מכאן, נכפה על אנשי אותם גופים לפגוש אגף אשר אמור לפעול תחת מגבלה תקציבית, לקבוע את זכאותם ואת גובה מגבלתם (אחוזי נכות) ולבסוף, גם לשקמם. בכך למעשה, הינם פוגשים גורם עתיר בניגוד עניינים מובנה ומורכב. אם נחבר לכך אווירה שגובלת בזילות בכל הקשור לבקשות להכרה בזכאות ותרבות אשר מביאה למתיחתו של החוק הקיים ("בעת ועקב") עד קצה גבול היכולת ויוצרת ריבוי בקשות שמרחיבות את היקף המטופלים על-ידי אגף השיקום, נקבל מציאות כאוטית שמולידה שאלות לא מוסריות כפי שציינו לעיל. ומכאן, שלאורך כל הדרך, הגורם שמשלם את המחיר הכבד ביותר הוא הנכה – בכבודו העצמי ובמעמדו בחברה הישראלית. האחריות העליונה והכוללת לשיקום נכי צה"ל ונכי שאר הגופים הביטחוניים, הינה של מדינת ישראל ושל מפקדי ומנהלי הגופים הללו, ואגף השיקום הינו הזרוע המבצעת והמקצועית במילוי חובה זו. לפיכך, לתפיסתנו, הפיתרון צריך לבוא מכיוון הרחבת האחריות של הגופים הביטחוניים כלפי אנשיהם, שימור מעמד הנכה ושיקומו, ועל כן, יש לשנות את מודל האחריות והתקצוב של אגף השיקום."

מוצע לקבוע כי תקציב אגף השיקום יחולק על בסיס ההוצאה הנוכחית (ביצוע בפועל) לגופים הביטחוניים "המשלחים", וכן כי "ייצבע" תקציב בכל אחד מהגופים (משטרה, שב"ס, מוסד, שב"כ, משמר הכנסת וצה"ל) למימון הוצאות השיקום, כאשר הסמכות הבלעדית לשימוש בתקציב הנ"ל תהיה של אגף השיקום והוא אשר יגיש מדי שנה דרישה תקציבית מעודכנת עבור כל הגופים הנ"ל בהתבסס על דו"ח ביצוע תקציבי מפורט ומנומק ובעדכונים המתחייבים. הגופים הביטחוניים יידרשו לממן מתקציבם השוטף חוסר שייגרם מריבוי בקשות להכרה בזכאות. במקרים חריגים (מבצע, מלחמה וכו'), יוקצו תקציבים ייחודיים כנהוג עד כה לגופים הרלוונטיים לכך.

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ה בסיוון התש"ע – 7.6.10