הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חבר הכנסתאחמד טיבי

פ/1733/18

הצעת חוק עדיפות לאומית בחינוך, התש''ע–2009

מטרה1.חוק זה מטרתו לתרום לפיתוחם של ישובים הסובלים ממצוקה כלכלית- חברתית ולסייע בהקטנת החיכוכים החברתיים ותחושת ההפליה בקרב תושביהם. הגדרות2.בחוק זה – "אחוז הזכאים לתעודת בגרות", "אחוז הנשירה", "המדד החברתי-כלכלי" – כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;"השרים" – שר האוצר ושר החינוך. קביעת אזורי עדיפות3.לכל יישוב שבו מתקיים אחד מהתנאים הבאים יינתן מעמד של יישוב בעל עדיפות לאומית בחינוך: (1) אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב בני גיל 17 באותו יישוב נמוך מהממוצע הארצי; (2)אחוז הנשירה בקרב בני הנוער הינו 10% ומעלה מכלל התלמידים בגיל חינוך חובה; (3)היישוב נמצא באחד משלושת האשכולות האחרונים של המדד החברתי כלכלי. הקצאת תקציבים4.הממשלה תקצה תקציבים מוגדלים ליישוב במעמד של יישוב בעל עדיפות לאומית בחינוך, לצורך תחומי התשתיות החינוכיות, הבניה לחינוך טכנולוגי, פיתוח טכנולוגי, פיתוח תוכניות לימודים, ומתן תמריצים לעובדים בתחום החינוך. פרסום5.השרים יפרסמו ברשומות את רשימת היישובים שקיבלו מעמד עדיפות לאומית בחינוך. ביצוע תקנות6.השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

דברי הסבר

החינוך מהווה מנוף חשוב לשינוי מעמדן, יכולתן, ופיתוחן של אוכלוסיות בכל מקום בעולם. הוכח בעבר כי השקעה אינטנסיבית ומתן עדיפות לאומית בפיתוח אזורי פריפריה גיאוגרפית וחברתית גרמו לשינוי חיובי בכל הקשור למצבה הכלכלי-חברתי של האוכלוסייה באזורים אלו.

המחסום הכלכלי הוא המחסום העיקרי המונע מאוכלוסיות רבות להגיע להישגים משמעותיים בתחום הפיתוח, הכלכלה וההשכלה. אחריות המדינה לחינוכם של ילדים מגיל אפס מחייבת השקעה הולמת באוכלוסיות חלשות.

המציאות לפיה ניתן לצפות, ברמת סבירות גבוהה, מה יהיה עתידו של כל ילד בהתאם לשייכות החברתית של משפחתו, מקום לידתו, אם במרכז או בפריפריה, עדתו, או דתו, חייבת להשתנות.

לכן על הממשלה והגורמים הציבוריים השונים שיש להם נגיעה ישירה ויכולת השפעה על מצבם החינוכי, הכלכלי והחברתי של תושבי יישוב כלשהו, להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותם למען סגירת הפערים בין ישוב זה לשאר חלקי החברה.

אין לאפשר השקעה בחינוך, אפילו מוגבלת, המצטיירת כעסקה סגורה בעלת אוריינטציה פוליטית או מפלגתית. שיקולים אינטרסנטיים פוליטיים, מפלגתיים או עדתיים לטווח קצר הינם בעלי השלכות חמורות לטווח הארוך. תופעות קשות כגון עבריינות, סמים וכו', מחייבות טיפול שורש מקיף ומהותי על ידי רשויות המדינה, כחלק ממדיניות חברתית-כלכלית מובנית.

על כן מן הראוי שהעקרונות המנחים את מדיניות הממשלה לעידוד ישובים ומגזרי אוכלוסיה נזקקים ייגזרו מן ההנחות שצוינו לעיל ויעוגנו בחוק.

במציאות הקיימת משקיעה המדינה מיליוני שקלים בישובים שמקבלים מעמד של "עדיפות לאומית", ללא קריטריונים. על כן קיים צורך דחוף בחוק שיקבע קריטריונים להקצאת משאבים לישובים שיקבלו מעמד של איזור עדיפות לאומית. קריטריונים אלו יאפשרו מתן תקציבים לעיירות הפיתוח, לשכונות מצוקה, וליישובים ערביים הנמצאים גם במרכז הארץ.

מתן עדיפות לחינוך הינה חובת המדינה כלפי כלל האוכלוסיה, ועל כן יש להקצות תקציבים מיוחדים לחינוך לאזורי עדיפות לאומית בחינוך.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2370) וחבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2456); על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/717); על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/239/17) וחבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/437/17). הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1378/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת מחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/437/18).

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ט"ו בחשוון התש"ע – 2.11.09

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסתמוחמד ברכה

חנא סוייד

דב חנין

עפו אגבאריה

פ/437/18

הצעת חוק עדיפות לאומית בחינוך, התשס"ט–2009

מטרה1.חוק זה מטרתו לתרום לפיתוחם של ישובים הסובלים ממצוקה כלכלית- חברתית ולסייע בהקטנת החיכוכים החברתיים ותחושת האפליה בקרב תושביהם. הגדרות2.בחוק זה – "אחוז הזכאים לתעודת בגרות", "אחוז הנשירה", "אחוז הילדים טעוני הטיפוח" – כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;"השרים" – שר האוצר ושר החינוך. קביעת אזורי עדיפות3.לכל יישוב שבו מתקיים אחד מהתנאים הבאים יינתן מעמד של יישוב בעל עדיפות לאומית בחינוך: (1) אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב בני גיל 17 באותו יישוב נמוך מהממוצע הארצי; (2)אחוז הנשירה בקרב בני הנוער הינו 10% ומעלה מכלל התלמידים בגיל חינוך חובה; (3)היישוב נמצא באחד משלושת האשכולות האחרונים של המבחן הסוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הקצאת תקציבים4.הממשלה תקצה תקציבים מוגדלים ליישוב במעמד של יישוב בעל עדיפות לאומית בחינוך, לצורך תחומי התשתיות החינוכיות, הבניה לחינוך טכנולוגי, פיתוח טכנולוגי, פיתוח תוכניות לימודים, ומתן תמריצים לעובדים בתחום החינוך. פרסום5.השרים יפרסמו ברשומות את רשימת היישובים שקיבלו מעמד עדיפות לאומית בחינוך ברשומות.

דברי הסבר

החינוך מהווה מנוף חשוב לשינוי מעמדן, יכולתן, ופיתוחן של אוכלוסיות בכל מקום בעולם. הוכח בעבר כי השקעה אינטנסיבית ומתן עדיפות לאומית בפיתוח אזורי פריפריה גיאוגרפית וחברתית גרמו לשינוי חיובי בכל הקשור למצבה הכלכלי-חברתי של האוכלוסייה באזורים אלו.

המחסום הכלכלי הוא המחסום העיקרי המונע מאוכלוסיות רבות להגיע להישגים משמעותיים. אחריות המדינה לחינוכם של ילדים מגיל אפס מחייבת השקעה הולמת באוכלוסיות חלשות.

המציאות לפיה ניתן לצפות, ברמת סבירות גבוהה, מה יהיה עתידו של כל ילד בהתאם לשייכות החברתית של משפחתו, מקום לידתו, אם במרכז או בפריפריה, עדתו, או דתו, חייבת להשתנות.

לכן על הממשלה והגורמים הציבוריים השונים שיש להם נגיעה ישירה ויכולת השפעה על מצבם החינוכי, הכלכלי והחברתי של תושבי יישוב כלשהו, להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותם למען סגירת הפערים בין ישוב זה לשאר חלקי החברה.

במציאות הקיימת משקיעה המדינה מיליוני שקלים בישובים שמקבלים מעמד של "עדיפות לאומית", ללא קריטריונים. על כן קיים צורך דחוף בחוק שיקבע קריטריונים להקצאת משאבים לישובים שיקבלו מעמד של איזור עדיפות לאומית. קריטריונים אלו יאפשרו מתן תקציבים לעיירות הפיתוח, לשכונות מצוקה, וליישובים ערביים הנמצאים גם במרכז הארץ.

מתן עדיפות לחינוך הינה חובת המדינה כלפי כלל האוכלוסיה, ועל כן יש להקצות תקציבים מיוחדים לחינוך לאזורי עדיפות לאומית בחינוך.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2370) וחבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2456); על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/717, הוסרה מסדר היום ב-28.07.2004; פ/2865); על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/239/17) וחבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/437/17). הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1378/17).

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ז' בניסן התשס"ט – 1.4.09