חוק ביטוח בריאות ממלכתי תיקון - תנאים להחלפת תרופה, טיפול רפואי, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי
שלב: הצעהתאריך עדכון אחרון: יולי 21, 2010
עמדת הממשלה
נגד
פבר' 3, 2011 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תנאים להחלפת תרופה, טיפול רפואי, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התש"ע2010- של ח"כ אריה אלדד ואחרים (פ2610/)
החלטה מס. חק1513/ של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 16.01.2011 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 03.02.2011 ומספרה הוא 2800(חק1513/).
בהתייחס להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תנאים להחלפת תרופה, טיפול רפואי, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התש"ע2010- של ח"כ אריה אלדד ואחרים (פ2610/), לבקש מח"כ המציעים לדחות בחודשיים את מועד העלאת הצעתם לדיון מוקדם ובמהלך זמן זה יבואו בדברים עם נציגי משרד הבריאות, משרד המשפטים ומשרד האוצר בעניין הצעתם. לא יסכימו המציעים לבקשה, בהתאם לסעיף 56 בתקנון לעבודת הממשלה - להתנגד להצעת החוק."
ההחלטה באתר משרד ראש הממשלה
יזום הצעת החוק
p/18/2610 תיקון - תנאים להחלפת תרופה, טיפול רפואי, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי (יולי 21, 2010) ההצעה באתר הכנסתהכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסתאריה אלדד
רחל אדטו
אורי מקלב
חיים אורון
אחמד טיבי
חיים אמסלם
עפו אגבאריה
עתניאל שנלר
שלמה מולה
מיכאל בן-ארי
פ/2610/18
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תנאים להחלפת תרופה, טיפול רפואי, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התש"ע–2010
תיקון סעיף 31. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 ס"ח התשנ"ד, עמ' 156. (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1)(1)מבלי לפגוע בהוראות סעיף 23, קופת חולים ומוסד רפואי, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940 ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191 (א) 239., ישמרו על רצף טיפולי; לעניין סעיף זה "רצף טיפולי" הוא אחד מאלה –(א)(1)המשך טיפול במוסד רפואי או אצל מטפל או נותן שירותים ובלבד שניתן לפחות תקופה של שלושה חודשים רצופים;(2)טיפול נוסף אחר שניתן במהלך או אחרי טיפול שניתן כבר במוסד רפואי או אצל המטפל או נותן שירותים, ובלבד שטרם חלפו שנתיים ממועד הטיפול האחרון. (ב)חולה המקבל טיפול רפואי או נוטל תרופה תקופה של שלושה חדשים לפחות, לא יידרש להחליף את אותו טיפול רפואי או תרופה, לפי העניין, במידה והוא נזקק להם.(2)סכנה חמורה ומצב חירום רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 ס"ח התשנ"ו, עמ' 327., לא יוצרים רצף טיפולי.(3)על אף האמור בפסקה (1), קופת חולים ומוסד רפואי לא ישמרו על רצף טיפולי בהתקיים אחד מאלה:(א)לעניין החלפת מוסד רפואי, מטפל או נותן שירותים בהתקיים כל אלה – (1)לא קיים חשש כי ההחלפה עלולה לגרום נזק למבוטח; (2)לא קיים חשש לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי.(ב)לעניין החלפת טיפול רפואי או נטילת תרופה בהתקיים כל אלה – (1)לא הושג איזון טיפולי או תרופתי; (2)יעילות הטיפול או התרופה החליפיים זהה לטיפול או לתרופה המוחלפים;(3)לא קיים חשש כי ההחלפה עלולה לגרום נזק למבוטח; (4)לא קיים חשש לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי." תחילה2.תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
במצב המשפטי הקיים כיום בישראל מערכת הבריאות מאפשרת לקופת החולים ולרופא המטפל להחליף למטופל תרופה או טיפול רפואי או נותן שירותים כל עוד נשמרת "איכות טיפול סבירה" כאמור בסעיף 3(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994.
משמעות המונח "איכות טיפול סבירה" איננה מוגדרת בחקיקה אך בהזדמנויות שונות ניתנה למונח פרשנות על ידי הלשכה המשפטית במשרד הבריאות הגורסת כי: "איכות סבירה" משמעה כי קופות החולים יכולות לבצע חלופה בין תרופות שונות, כל עוד– (1) אין החלפה זו מהווה נזק לחולה, (2) רציפות הטיפול נמשכת, (3) אין פגיעה באיכות הטיפול הרפואי."
במהלך השנים התגבשה הן בפסיקה והן בקרב גופים כגון משרד הבריאות, האגודה לזכויות והחולה, הוועדה לפניות הציבור בכנסת כי על הרופא בראש ובראשונה לשקול את טובת החולה ולשמר רצף טיפולי ורק לאחר מכן לשקול שיקולים כלכליים.
פרשנות והרחבה נוספת נעשו על ידי משרד הבריאות בחוזר מנכ"ל 2/99, שיצא בעקבות הנחיות שקיבלו רופאים בקופת חולים מסוימת להחליף טיפול תרופתי באחר משיקולי עלות, נאמר בין היתר: "בחוזר מנכ"ל זה ברצוני להתריע בפני הסחף שחל בנושא ולהביא לאיזון נכון יותר של האינטרסים המתנגשים במסגרתם מתפקדים כיום הרופאים. ברצוני להבהיר לכן:
א. אין מניעה להתחיל טיפול תרופתי בתרופות נגזרות– גנריות או חליפיות שיעילותן זהה.
ב. על הרופא להקפיד לשמור על רצף טיפול תרופתי, אין להחליף תרופות משיקולי עלות, בחולים בהם כבר הושג איזון תרפויטי (לדוגמא– יתר לחץ דם או סכרת).
ג. במקרים בהם יש לחולה נימוק סביר מדוע איננו יכול לקבל שירות רפואי בהתאם להסדרי הבחירה שקבעה הקופה והוא מעוניין לפנות לספק שירות אחר, יש לאפשר לו זאת.
ד. במקרים בהם נראה לרופא, כי הנחיות שהוצאו על ידי הקופה, מחייבות אותו להחליף טיפול יעיל- בין שטיפול זה נכלל בסל הבריאות ובין שלא – בטיפול אחר, פחות יעיל ממנו. מחובתו ליידע את החולה מהו הטיפול המיטבי, במצבו, וכן להודיעו האם טיפול מיטבי זה נכלל בסל הבריאות אם לאו.
ה. ההנחיה הקובעת מתן טיפול רפואי מסוים, או החלפת טיפול רפואי אחד באחר, לצורך אותה המטרה, חייבת להישקל גם לפי הדרך בה עשוי יישומה להשפיע על מצבו של המטופל."
משקלן ומעמדן של הנחיות אלו עשוי להשתנות ואכיפתן לעיתים בעייתית במיוחד נוכח המציאות היומיומית לפיה מתערבים לעיתים שיקולים תקציביים וכלכליים הקשורים לקופות החולים, המעסיקות את הרופאים. במצב זה נמצאת חובת הנאמנות כלפי החולים, שבכללה באה החובה להעניק "איכות טיפול סבירה", בתחרות מול חובת הנאמנות של הרופאים כלפי מעסיקיהם ופעמים קיימת סכנה שמא תידחק החובה כלפי החולים מפני שיקולים אחרים.
הצעת החוק המתפרסמת בזאת נועדה לעגן בחקיקה מפורשת וברורה את האמור על מנת להעמיד באופן שאינו משתמע לשתי פנים את חובת הנאמנות בהקשר הענקת הרצף הטיפולי כלפי החולה כחובה העומדת בראש סולם העדיפויות של המטפל. התיקון יאפשר לרופאים לפעול בהתאם לחובתם הבסיסית לנאמנות כלפי החולים מבלי להיות נתונים ללחצים מצד קופות החולים ויאפשר אכיפה ראויה של העיקרון האמור לצורך שמירה על זכויות החולה לקבלת טיפול רפואי המבוסס בראש ובראשונה על טובתו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באב התש"ע – 21.7.10


