הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן מושב רביעי
פרוטוקול מס' 681
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י' בכסלו התשע"ב (06 בדצמבר 2011), שעה 11:40
הצעת חוק התכנון והבניה, התש"ע-2010 - הפקעות (חלק ז'' להצעת החוק, ס. 464-472). שמאים מכריעים, שמאים מייעצים וחוקרים (חלק ח'' להצעת החוק, ס. 473-493).
ישיבה של ועדת הכלכלה בתאריך י' כסלו תשע"ב, 06/12/2011 11:30
ח"כים נוכחים
הצעות חוק
חוק מינהל מקרקעי ישראל פרסום החלטות א (בוועדה) חוק רשות מקרקעי ישראל תיקון - פרסום החלטות (בוועדה)אג'נדות משויכות
עדיין אין אג'נדות משויכות
פרוטוקול
אריאל צבי–יעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטיםאמיר רשף–רפרנט מקרקעין ותכנון, משרד האוצריהלום שרעבי–לשכה משפטית, מינהל מקרקעי ישראליעל רטנר–נציגת הארגון המשמר החברתי
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון - פרסום החלטות), התש"ע-2009, של חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת חנא סוייד, חבר כנסת עפו אגבאריה.
אבקש מחבר הכנסת דב חנין להסביר את הצעת החוק.
תודה רבה אדוני. אני שמח להביא את הצעת החוק הזו ואני מקווה שהיום נאשר אותה לקריאה ראשונה. היא עוסקת בעיקרון מאוד חשוב: שקיפות החלטות במנהל מקרקעי ישראל. זה נכון מבחינה ציבורית, זה נכון מבחינה דמוקרטית, זה נכון גם מבחינה כלכלית. ראינו מחקרים שאומרים שהעדר שקיפות בהחלטות מנהל מקרקעי ישראל הוא, בסופו של דבר, סוג של חסם שגורר גם עליות מחירים.
מנהל מקרקעי ישראל הוא גוף שמופקד על כל מקרקעי המדינה ולהחלטות שלו יש משמעויות מרחיקות לכת, לא רק לגבי זכויות של אנשים פרטיים, אלא גם לגבי זכויות הציבור וזכויות ציבוריות. בדקנו ומצאנו, אדוני היושב-ראש, שמתוך 1,800 החלטות של הנהלת המינהל התפרסמו רק 51 החלטות באתר המינהל – זה מצב לא ראוי, לא תקין.
סביב הצעת החוק הזו ניהלנו דיאלוג עם מינהל מקרקעי ישראל. אני רוצה, קודם כל, להביע הערכה למנהל המינהל הקודם, מר ביבי, שאיתו התנהל הדיאלוג, למרות שהמינהל ממשיך באותה מדיניות – המינהל מסכים להצעה זו, חושב שהיא רואיה וחשובה.
ניהלנו הידברות עם משרדי הממשלה השונים. כל משרדי הממשלה מברכים על הצעת החוק ורואים בה תרומה לקידום שקיפות וגם לקידום התייעלות ובסופו של דבר גם תרומה כלכלית. תודה רבה.
אני עורכת-דין באגף המשפטי במנהל מקרקעי ישראל. התבקשתי למסור הודעה מהשר הממונה על המינהל. השא בעד שקיפות החלטות ושקיפות מידע אך מבקש כי יצוין שיפורסמו רק החלטות הנהלה עקרוניות, כפי שאישר מנהל המינהל.
אבל שלא יהיה מצב, כמו שאמר חבר הכנסת דב חנין, שמתוך 1,800 החלטות התפרסמו רק 51 החלטות. אנחנו לא רוצים את המצב הזה. בשביל זה הוגשה הצעת החוק.
בצד הביצועי נערכים לפרסום החלטות הנהלה באופן יותר יעיל. עמדת השר היא שמדובר יהיה בהחלטות הנהלה עקרוניות, וככל שזה לא יתקבל, אז - -
איך ההחלטות שלכם מתפרסמות? עכשיו פורסמו 51 החלטות מתוך 1,800 החלטות. מי קבע שרק ה-51 ההחלטות האלו יתפרסמו?
לשכת מנהל המינהל, אני מניחה, עוברים על ההחלטות וצריכים לפרסם. אכן, לא פורסמו מספיק החלטות, לכן המינהל נערך לפרסם, להגביר את מידת השקיפות - -
את יודעת שראש הממשלה אומר שצריך לפרק, אולי, את מינהל מקרקעי ישראל. אולי אתם חושבים אחרת, אבל אם תמשיכו להתנהל בצורה לא שקופה ולמצוא כל מיני מנגנונים שבכל זאת לא לפרסם את ההחלטות – יכול להיות שראש הממשלה יצליח ומינהל מקרקעי ישראל יבוטל ואנחנו נתפרק מהמערכת הזאת שהיא בעצם סוג של "אויב ציבורי" בצורת ההתנהלות שלה.
כמו שציינתי, אנחנו כן מתייעלים והצהרתי פה שעמדת השר היא בעד שקיפות ובעד הגברת השקיפות. מכינים מערכת - -
תודה רבה. בינתיים אני מתייחס להצעת החוק בלי ערר. אני מקדם את הצעת החוק לקריאה ראשונה.
עורך-דין אריאל צבי מייעוץ וחקיקה אזרחי במשרד המשפטים, בבקשה.
הממשלה תמכה בהצעת החוק הזאת בכפוף לתיאום. אנחנו רק מציעים שינויי נוסח כאלה ואחרים, שאני אסביר את המשמעות שלהם - -
ההצעה הזאת קובעת שיפורסמו החלטות הנהלה באינטרנט ובכפוף לסייגים מסוימים לפי חוק חופש המידע. ברגע שנגיע לנוסח, אני אסביר את ההערות שלנו.
שינוי אחד אני אעשה כבר בשלב ההקראה, למען הסדר הטוב: במקום לומר "מינהל מקרקעי ישראל" אני אומר "רשות מקרקעי ישראל".
"הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – פרסום החלטות), התשע"ב–2011
תיקון סעיף 4יג 1.בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, בסעיף 4יג, במקום האמור בו יבוא:
"החלטה של המועצה, של ועדה מועדותיה ושל הנהלת רשות מקרקעי ישראל, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, למעט מידע שאין חובה למסרו לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998; אולם, תחילת תוקפה של החלטה כאמור לא תהיה מותנית בפרסומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה."
לשם הבהרה: למעשה, יש היום בחוק הוראה דומה שמתייחסת רק למועצה ולוועדה מוועדותיו של המינהל. אנחנו מוסיפים כאן את החלטות הנהלת רשות מקרקעי ישראל ומוסיפים גם חובה שלא קיימת כיום: לפרסם באתר האינטרנט גם את החלטות המועצה. הן אמנם מפורסמות אבל לא מכוח חובה בחוק. זה לגבי הנוסח כפי שהוא כעת.
ההערות שלנו הן כאלה: דבר ראשון, לגבי החלטות הנהלה: הנוסח הקיים כרגע מדבר על פרסום שלהן גם ברשומות. אנחנו לא רואים טעם וצורך לעשות את זה, החלטות ההנהלה – בניגוד להחלטות המועצה – אינן הסדר ראשוני. אנחנו פשוט לא רואים סיבה לעשות את הדבר הזה.
התאמה לחוק חופש המידע: הנוסח שלפנינו לא בדיוק ברור איך הוא מסתדר עם חוק חופש המידע. ההצעה לא מייתרת את הפניות לפי חוק חופש המידע, מי שירצה לפנות לפי חוק חופש המידע – יוכל לפנות ולקבל את כל המידע בתנאים של חוק חופש המידע.
כן, כן. זאת אחת ההצעות שלנו. להוסיף: "אין בהוראות האלה בשביל לגרוע", כדי שזה לא יתפרש כהסדר שעוקף את חוק חופש המידע. בהצעת החוק כתוב: "למעט מידע שאין חובה למסרו לפי סעיף 9". סעיף 9 לחוק חופש המידע מידבר על שני סוגי מידע: הראשון, מידע שאין למסרו בכלל, אין פה גם שיקול דעת, הוא מפורט ונקרא סעיף 9(א). סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע מדבר על מידע שלא חייבים למסרו, זו סמכות שבשיקול הדעת. יש בו את רשימת העילות.
אנחנו מציעים לסדר יותר את ההתאמה של הדבר הזה לחוק חופש המידע. אנחנו לא מחילים פה מחדש את ההסדרים של חוק חופש המידע, אנחנו נעזרים בהם בשביל לדעת מה לפרסם ומה לא.
אנחנו מציעים שההוראה לגבי פרסום החלטות לא תתייחס להחלטות שנכלל בהן מידע שנופל תחת הוראות 9(א) לחוק חופש המידע. זה סעיף שאומר שרשות לא תמסור מידע שנוגע לביטחון המדינה, פגיעה בפרטיות וכד' או שיש שההחלטה כוללת מידע שמסירתו עשויה לפגוע בצד שלישי, אני אסביר: סעיף 13 לחוק חופש המידע יוצר חריג כללי לכל חובות המסירה שבחוק ואומר שאם צד שלישי עלול לחשוב שיש במידע שהולכים למסור– גם אם הוא לא נופל באחד החריגים שבסעיפים 9(א) או 9(ב) – כדי לפגוע בו, המידע לא יימסר.
לפי סעיף 13 לחוק חופש המידע מתחיל, במקרה כזה, איזשהו הליך של ברור: פונים לצד השלישי ומודיעים לו על הרצון לפרסם. הוא יכול להתנגד, ואז מנהלים איזשהו הליך. אנחנו לא רואים צורך לנהל את ההליך הזה אגב פרסום החלטות ההנהלה. אנחנו לא רוצים לייתר את חוק חופש המידע, אנחנו רוצים להיעזר בו. לכן אנחנו מציעים לקבוע שאם ההחלטה הזאת כוללת פרטים שמסירתם תפגע או עשויה לפגוע בצד שלישי – ההחלטה הזאת לא תפורסם, בכפוף לאיזשהו חריג, זה לא יהיה מוחלט.
עוד אנחנו מציעים לקבוע לגבי סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע: שההנהלה תהיה רשאית שלא לפרסם החלטת הנהלה שכוללת מידע שהוראות סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע חלות לגביו. כמו שיש סמכות בשיקול הדעת בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע – אנחנו מציעם להעתיק אותו לעניין הפרסום ולעניין העילות שמופיעות שם.
על מנת להבהיר את התמונה: סעיף 9(א) מדבר על סעיפים של ביטחון או פגיעה בפרטיות. סעיף 9(ב) מדבר על דברים יותר פנימיים: מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; פרטי משא ומתן עם גוף או אדם. אלו דברים שהרשות אינה חייבת למסור מידע, יש לה שיקול דעת. משרד המשפטים ישלים את התמונה לגבי הסייג הזה.
שיקול הדעת מופיע בסעיף 11 לחוק חופש המידע. הוא מדבר על מצב שבו המידע – בין אם הוא מידע שאין למסרו ובין אם הוא מידע שרשאים שלא למסרו – אפשר למסור אותו במה שנקרא בלשון המשפטים "כלל העיפרון הכחול". אם אפשר למחוק ממנו פרטים או למסור אותו בשינויים או בהשמטות.
את שיקול הדעת של ההנהלה בעת הפרסום אנחנו רוצים להכפיף גם לסוג הזה של המידתיות בפרסום שקובע סעיף 11 לחוק חופש המידע. אנחנו מציעים להגיד שעל פרסום מידע שעליו דיברנו לעיל יחולו הוראות סעיף 11 לחוק חופש המידע. כמו שהוצע כאן, אנחנו מציעים גם לכתוב שהחוק הזה לא בא לגרוע מהזכויות ומהמסלול הקבוע בחוק חופש המידע.
גברתי לא שמעה את דברי משרד המשפטים. חבל שגברתי חוזרת אחרי שמשרד המשפטים - - - בצורה כל כך ברורה.
אין טעם לחזור על הכול, אני אסכם את העקרונות שעליהם דיבר משרד המשפטים והוסכמו: קודם כל, כמו שאמרנו, "רשות" ולא "מינהל"; החוק לא גורע מזכותו של מבקש לפי חוק חופש המידע; ההוראות של ההנהלה לא יפורסמו ברשומות אלא רק באתר האינטרנט - -
כן, כפי שמופיע בחוק, תמשיך להיות מפורסמת גם ברשומות וגם באתר האינטרנט.
החלטות שהוראות סעיף 9(א) לחוק חופש המידע חלות לגביהן או החלטות שיש בהן פרטים שנוגעים לצד שלישי – לא יפורסמו; ההנהלה רשאית, על פי שיקול דעת, שלא לפרסם החלטות שסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע חל לגביהן. הסייגים האלה שאמרתי ייעשו בכפוף להוראות סעיף 11 לחוק חופש המידע, שמאפשר בכל זאת לפרסם את ההחלטות עם השמטת אותם פרטים אישיים או פרטים אחרים, על-פי הוראות חוק חופש המידע.
אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה בכפוף לשינויים
אני מאשר בכפוף לשינויים ומבקש מהיועץ המשפטי להכין את הנוסח לקריאה הראשונה. תודה רבה.
שני דברים: חבר הכנסת דב חנין מילא את מקומו של חבר הכנסת דני דנון בהצבעה. נציג האוצר צריך להודיע לוועדה אם ההצעה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.


