אחת הבעיות העיקריות המונעות מסטודנטים איכותיים לפנות לכיוון ההוראה הוא מעמד המורה. מקצוע ההוראה נחשב סתמי, כפוי טובה, "כולבויניק" של כל אלו שאין להם אופציה אחרת. הרעיון: יצירת "סיירת הוראה" - עידוד ותמרוץ חיילים/תלמידים מצטיינים לפנות להוראה באמצעות מסלול מצטיינים יוקרתי - הכשרה אקסקלוסיבית, תמיכה לאורך ההכשרה, וכיו"ב. יצויין כי תכנית דומה עורכת בימים אלו "הכל חינוך", כמה יפה היה אם הייתה זו יוזמה ממשלתית, המבקשת להעלות את רמת המורים וההוראה, ובכך - לשפר את פני החברה.
הרעיון חשוב, אבל אני ממליץ על הוספת נייר עמדה, ותוכנית קונקרטית שתנקוב במבנה הנדרש (מנהלת שתכלול 5 אנשים לדוגמה) ובמטרות הנדרשות, מה לגבי תחומי האחריות עם משרד החינוך? מה לגבי חוקים קודמים? תחשבי שאת במקום הוועדה? קשה לייצור מזה תוכנית פעולה :) וגם לא הוספת את המחקרים המדהימים שמראים שמורה אחד טוב תורם משמעותית לציוני התלמיד, הרבה יותר ממורים רעים.
תפקיד הוועדות הוא למצוא את הפגמים והחורים לא לייצור יש מאיין.
אני ביקורתי כי הנושא קרוב לליבי והוא אולי החשוב ביותר לעתידינו ולכן יש ל"בשל" אותו הייטב לוועדה.
עבדתי כמורה לאנגלית שש שנים. הסיפוק הגדול מהחיוכים, מהאהבה ומהתמיכה הגדולה שקיבלתי מההורים לא הצליח לחפות, בסופו של דבר, על המשכורת המגוחכת (אז זה היה שכר מינימום), על כך שהתקציב לשיכפול נגמר באמצע השנה ונאלצתי לשכפל דפי עבודה בעצמי ולקנות חומרי הוראה בעצמי, ועל השעות הארוכות שנאלצתי לשבת ב"השתלמויות" חובה משמימות ועלובות אחרי שעות העבודה. הרגיזה אותי גם החובה להיות תורנית בהפסקות ולהשגיח על כך שהילדים לא יכו אחד את השני בהפסקה, במקום לנוח חמש דקות בין שיעור לשיעור. העליב אותי גם העניין שעל הקפה שלי אני הייתי צריכה לשלם, כי משרד החינוך לא מממן כוס קפה למורה ועל כוס הקפה משלם "ועד המורים". המירמור הזה, חברים יקרים, יוצא בסופו של דבר על הילדים שלנו. בקיצור, תוכניות מצטיינים זה יופי, אבל בואו נתחיל עם הורדת מפלס המירמור...
מאיה, אולי תשני את ההצעה כך שתתן מקום לדיון במספר דרכי פעולה: אני חושב שאנחנו צריכים גם "סיירת" וגם לשחרר את החבל לכלל המורים.
הדרך שאני מציע: לתת מתנה לחגים מהמדינה לכל חדרי המורים בארצנו: מכונת אספרסו ואספקה שנתית של קפה.
פעילות בקרב חדרי מורות ,הורים, סמינרים ,סטודנטים ,ארגוני המורות לשילוב כוחות וידיים למען רפורמה בקבלה למקצוע ,עדכון שיטות הלימוד בהתאם למערכות המוצלחות בעולם ,וכן דגש על פעילות חינוכית קהילתית מוגברת של סטודנטים בשילוב גמלאים בקהילה ובשותפות עם הורים ,בנושאים אוניברסליים כמו חינוך רגשי מוסרי מוסיקלי בקהילה. הפיכת בית הספר מרכז ללמידה אזרחית למבוגרים ותלמידים בנושאי קהילה והגברת יזמות קהילתית בשימוש מוסדות החינוך אחרי הלימודים בשיתוף החברה למתנסים ועמותות חינוך וחברה ,הגברת שיתוף הפעולה עם גורמים עסקיים בפרויקטים בבית הספר החל ביסודי.