אני ופעילים נוספים בתנועת המאהלים (כולל כ-450 400 מזוהים בשם, שהצטרפו לקבוצה שלנו "ת' זה תחבורה ציבורית") מאמינים שהמפתח האמיתי לקידום צדק חברתי, להפחתת עלויות תחבורה למעמד הביניים ולמטה ממנו, וליצירת שוויון הזדמנויות ונגישות אמיתית לשירותים חברתיים, תרבותיים, כלכליים, חינוכיים ותעסוקתיים טמון דווקא בתחבורה ציבורית. בכל מדינות אירופה תחבורה ציבורית היא החלופה התחרותית האמיתית לרכב פרטי, הן כחלופה מלאה (ויתור של משפחה על רכב פרטי לטובת שימוש בלעדי בתח"צ) הן כחלופה נקודתית (שמירה על רכב אחד למשפחה לגיבוי וצרכים מיוחדים, תוך ביצוע כמה שיותר נסיעות בתחבורה ציבורית).
בארץ לא קיימת חלופה כזו: הן מסיבות הסטוריות/בטחוניות (פיגועי אוטובוסים משנות התשעים) הן מסיבות של מבנה המשק, ריכוזיות ולחצים נגד תחרות (בעיקר אגד) נוצר מצב בו התח"צ הוזנחה, והנוסעים אינם מקבלים שירות ראוי או מספק. כיום כל מי שיכול קונה רכב פרטי, וגם מי שלא יכול נאלץ להשתמש ברכב פרטי בהעדר חלופה, וכך נדחף מטה אל המינוס והעוני.
אנו מבקשים לקדם דיון בנושא ובהצעותינו לפתיחת תח"צ כאלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי בישראל.
עיקרי ההצעות (מתוך המסמכים שלנו, להלן):
לשם מילוי דרישות אלה יש לבצע מספר פעולות בסיסיות. להלן הפעולות הדחופות ביותר שניתן
לבצע בטווח הקצר- בינוני.
כלפי מפעילי התחבורה הציבורית:
• יש לחייב את המפעילים להקים מערך מידע בתחנות ובאוטובוסים עצמם. כמו כן מערך המידע יכלול מידע מגוון ככל האפשר: מיקומי תחנות האוטובוס, מידע בזמן אמת וכדומה.
ככל שהמידע יהיה מגוון ומדויק יותר, כן יבחרו נוסעים רבים יותר להשתמש בתחבורה
הציבורית.
• יש לחייב הנגשה של האוטובוסים והמידע לכל סוגי האוכלוסייה בהם גם ילדים, מבוגרים, דוברי שפות זרות ובעלי מוגבלויות.
• יש לחייב את המפעלים לפרסם את כל נתוני התחבורה הציבורית בפורמט פתוח (דוגמת GTFS) שיאפשר לכל דכפין להקים מערכת מידע לתחבורה ציבורית.
• יש לקבוע יעדי איכות לנסיעה בקווי אוטובוס ובתחבורה ציבורית–כגון: עמידה בזמנים (זמני הגעה לתחנה וזמני יציאה מהתחנה), עומס מרבי מותר, נסיעה בעמידה, בטיחות, מידע ברור, מצב התחנות ומידע בתחנות, שקיפות, שיתוף ציבור, נגישות לאוכלוסיות מוגבלות. לכל יעד ייקבעו מדדים ש, בכל אופן יכללו תוצרי סקרי שביעות רצון של הנוסעים. מדד טוב נוסף הוא כמות בעלי הרכב הפרטי המשתמשים בתחבורה ציבורית (למשל בשעות העומס).
• יש להטיל סנקציות על חברות שלא עומדות ביעדי האיכות.
• יש לחייב מפעילים להציע כרטיס שעתי, יומי, שבועי וחודש י.
• יש לקיים סליקה משותפת לכל המפעילים (כרטיס אחד המשמש בכל החברות, בלי צורך בטעינה נפרדת)
כלפי רשויות התכנון:
• תכנון התחבורה ייערך לפי עקרון "מדלת לדלת –" חישוב ממוצע של הגעה מהמוצא אל היעד,
כולל כל אמצעי התחבורה הדרושים לשם כך, הזמן הדרוש והעלות. עקרון זה מציב בראש חיסכון מקסימלי בזמן ומפנה את הזרקור לסנכרון בין אמצעי התחבורה השונים וצמצום
ההמתנה ביניהם.
• יש לקיים הליכים שקופים בהם: הנתונים עליהם מתבססים מקבלי ההחלטות יהיו שקופים
לציבור, יופעל מערך תלונות אחד שיטפל בכל התלונות ויפיק דוחות תדירים המפרטים ומפלחים את היקף התלונות.
• נציגי נוסעי התחבורה הציבורית יישבו בועדות התכנון. • על מנת ליצור יתרון אמיתי לנסיעה בתחבורה ציבורית בינעירונית, יש להוסיף נתיבי תחבורה ייעודיים לרכבי תחבורה ציבורית בלבד ולאכוף את הנסיעה בהם , הן בעורקים פנים-
עירוניים, הן בכניסות לערים (מעל 20000 תושבים , ) הן לאורך עורקים בינעירוניים ראשיים (כבישים .)1 - ו2 במקביל, יש להעניק עדיפות לתחבורה ציבורית ברמזורים.
• פריסת זמנים: יש לדאוג כי התחבורה הציבורית תיתן מענה גורף לצרכי נוסעים בלילות
ובסופי-שבוע, אלא אם קיימות אוכלוסיות מקומיות מסוימות אשר אינן מעוניינות בכך (למשל חרדים , ) ואז יש להידבר עם אוכלוסיות אלה ולעשות התאמות ב סביבתן הקרו .בה
• פריסה מרחבית: יש לתת מענה לישובים קטנים בהתאם לצרכי הנוסעים. יש להקים מערכות
התראה המסוגלות להתגמש בהתאם לביקוש, למשל כניסה ליישוב קטן אם תושב מהיישוב מתקשר ומבקש זאת, או לוחץ על לחצן ייעודי בתחנה. בנוסף, ניתן לתמרץ יישובים קטנים להקים מערך הסעות משל עצמם וכך לצמצם את התלות של חבריהם ברכב הפרטי ואת הבזבוז, העומס והזיהום הכרוכים בכך . על כל פנים, שיתוף הנוסעים בתכנון יעלה את כמות המשתמשים.
כלפי האזרחים:
• יש לתמרץ שימוש בתחבורה ציבורית ובשיתוף רכבים:
o אימוץ מדיניות רשמית המעודדת נסיעות משותפות (carpool, rideshare , ) עדכון
פקודות התעבורה כך שיראו בתחבורה משותפת ובפרט רכב בתפוסה גבוהה (HOV) חלופות שקולות לתחבורה ציבורית.
o מענק "ויתור על חניה" עירוני.
o הנחה בביטוח חובה לפי זמן אי-שימוש בפועל ברכב, או שיעור ביטוח חובה לפי שימוש בפועל (לפי דלק/קילומטר –) 'אז מעודד שימוש בחלופות לרכב פרטי בחלק מהנסיעות גם לבעלי רכב פרטי .
o תמרוץ חברות עסקיות ליצור מערכת הסעות לעובדיהן (מערכת כזאת יכולה להכיל מספר חברות באזור תעשיה למשל , ) לתמרץ את העובדים על ויתור על מקום חניה, ועל שימוש באופניים ככלי רכב להתניידות למקום העבודה.
• יש להתיר העלאת אופניים לרכבות ולאוטובוסים; אופניים מתקפלים – גם בלי כיסוי, עם
אפשרות להגבלה על השעות המותרות (למשל שעות העומס, כפי שנהוג באירופה). שימוש
באופניים בשילוב עם תחבורה ציבורית מאפשר נסיעה יעילה מהמוצא ועד היעד ומהווה
חלופה אטרקטיבית לרכב פרטי ברבות מהנסיעות.
צעדים נוספים לשיפור מקיף וארוך טווח :
• שיפור מערך התח"צ הבין-עירונית:
o תחבורה נוחה מהמרכז ואל המרכז בסופי שבוע, כלומר בימים חמישי-שישי ובראשון בבוקר.
o הגברת תדירות בשעות העומס.
o שיפור מערך הרכבות: מחירים, הקפדה על זמנים, תדירות הרכבות ו הפעלת הרכבת כל הלילה .
• מערך מידע כלל ארצי ממשלתי (אינטרנט, טלפון, מידע מודפס, מידע אלקטרוני בתחנות) כולל
תח"צ עירונית ובין עירוני ,ת וכולל את כל המפעילים , אשר יאפשר להכניס יעדים ולקבל מסלול שלם, לפי עקרון "מדלת לדלת". כל מפעיל תחבורה ציבורית יידרש להעביר מידע למערך המידע ולהשתתף בעלויות המימון שלו בהתאם להיקף הפעילות שלו כפי שהוא מוגדר ברשיון ההפעלה.
• מתן תמריצים לחברות ולעובדים לעבודה מהבית , עבודה מרחוק ועבודה ממרכזי לימוד ועבודה
שכונתיים להקטנת כמות הנסיעות.
• מתן תמריצים לעיריות ומשרדי ממשלה לעודד עובדים כולל בכיריים להשתמש בתחבורה
ציבורית
ת' זה תחבורה ציבורית - בפייסבוק
