הצעת חוק

אין הצעת חוק המקושרת להצבעה זו

תקציר

חוק זה מגדיר כי ”חרם על מדינת ישראל” הוא הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או איזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית.
חרם- עוולה אזרחית (סעיף 2)- החוק קובע כי מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, ועל פי תוכנה של הקריאה והנסיבות בהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת החרם, והמפרסם מודע לאפשרות שקריאתו תביא לחרם, ייחשב כמי שעושה עוולה אזרחית, ויחולו עליה ההוראות שחלות על עוולות אזרחיות אחרות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
לענין מי שגרם להפרת חוזה החוק קובע כי מי שהטיל חרם על מדינת ישראל וכתוצאה מכך אדם אחר הפר חוזה וצד שלישי נפגע מכך, לא יוכל מטיל החרם לטעון טענת הגנה שגרם להפרת החוזה מתוך צידוק מספק.
עוד קובע החוק כי אם הוכח שהעוולה נעשתה בזדון, בית משפט יהיה רשאי לחייב את עושה העוולה בתשלום ”פיצויים לדוגמה”, כלומר בפיצויים שאינם תלויים בנזק שנגרם בפועל. בבואו לקבוע את הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בנסיבות ביצוע העוולה, חומרתה והיקפה.
החוק קובע שורה של סנקציות נוספות למי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית לחרם, שרשאי להחליט לגביהן שר האוצר, בהתייעצות עם משרד המשפטים:
• הגבלת השתתפות במכרז (סעיף 3)- הגבלת השתתפותו במכרז של המדינה שנערך לפי חוק חובת המכרזים, התשנ”ב-1922, של מי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או של מי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור, לרבות התחייבות שלא לרכוש מוצרים או שירותים המיוצרים או מסופקים במדינת ישראל, במוסד ממוסדותיה או באזור הנמצא בשליטתה. הוראות לעניין זה ייקבעו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
• מניעת הטבת זיכוי מס למי שתורם למוסד ציבורי- לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מי שתורם מעל סכום מסוים למוסד ציבורי נהנה מזיכוי חלקי מהמס שהוא חייב בו באותה שנה. מי שתרם למוסדות שפרסמו ביודעין קריאה פומבית לחרם על מדינת ישראל או התחייבו להשתתף בחרם כזה, לא יהנה מזיכוי מס בגין תרומה זו.
• מניעת קבלת כספים מהמועצה להסדר הימורים בספורט- לפי סעיף 9 לחוק להסדר הימורים בספורט, התשכ”ז-1967, סכומי כסף שנותרו בידי המועצה להסדר ההימורים בספורט מעריכת ההימורים, לאחר ניכוי התשלומים לזוכים והוצאות המועצה, ישמשו לקידומם ולפיתוחם של תרבות הגוף, החינוך הגופני והספורט בישראל. בחוק הנוכחי נקבע כי סכומים אלו לא יחולקו למי שפרסם ביודעין קריאה לחרם על מדינת ישראל או התחייב להשתתף בחרם כזה. הפעלת סמכות בעניין זה טעונה את הסכמת שר התרבות והספורט.
• שלילת תמיכה תקציבית מהממשלה המיועדת למוסדות ציבור- מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו לא יוכל להיחשב מוסד ציבור לעניין תמיכה מהממשלה המיועדת למוסדות ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ”ה-1985. הפעלת סמכות בעניין זה טעונה את הסכמת השר שקבעה הממשלה כממונה על אותו סעיף תקציב.
• מניעת זכאות לערבות- לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, התשי”ח-1958, בתנאים מסוימים רשאי שר האוצר לערוב בשם מדינת ישראל למילווה, לערבות למילווה, לעסק יצוא או להתחייבות כספית אחרת, אם לדעת שר האוצר יש בערבות זו לסייע לפיתוחו אי לעידודו של ענף משק בעל חשיבות כלכלית או לסייע לכל תכלית אחרת שיש בה ענין לכלל. זכאות זו תישלל ממי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בחרם.
• מניעת הטבות הניתנות לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי”ט-1959, או לפי חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ”ד-1984. הפעלת הסמכות בעניין זה טעונה את הסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
בעניין מניעת ההטבות והתמיכות התקציביות לפי סעיף 4, שר האוצר יפעל לפי התקנות שהתקין בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אולם אם לא הותקנו תקנות בעניין, אין בכך כדי לפגוע בסמכותו למניעת ההטבות והתמיכות התקציביות. תחילתו של סעיף זה היא 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.

החוק המלא

חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011 *
התקבל בכנסת ביום ט' בתמוז התשע"א (11 ביולי 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת– 373, מיום כ"ו באדר א' התשע"א (2 במרס 2011), עמ' 112.

הגדרה1.בחוק זה, "חרם על מדינת ישראל" – הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית.חרם – עוולה אזרחית2.(א)המפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, ועל פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת החרם, והמפרסם מודע לאפשרות כאמור, עושה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‏ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10, עמ' 266. יחולו עליו.(ב)לעניין סעיף 62(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לא יראו מי שגרם להפרת חוזה מחייב כדין על ידי קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל כמי שפעל מתוך צידוק מספיק.(ג)מצא בית המשפט כי נעשתה עוולה לפי חוק זה בזדון, רשאי הוא לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה); בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בנסיבות ביצוע העוולה, חומרתה והיקפה. הוראות בדבר הגבלת השתתפות במכרז3.שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הגבלת השתתפותו במכרז של מי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או של מי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור, לרבות התחייבות שלא לרכוש מוצרים או שירותים המיוצרים או מסופקים במדינת ישראל, במוסד ממוסדותיה או באזור הנמצא בשליטתה; בסעיף זה, "מכרז" – מכרז שיש לערוך לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 ס"ח התשנ"ב, עמ' 114..הוראות בדבר מניעת הטבות4.(א)שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להחליט לגבי מי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או לגבי מי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור כי –(1)לא יראו בו מוסד ציבורי לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.;(2)הוא לא יהיה זכאי לקבל כספים מהמועצה להסדר ההימורים בספורט לפי סעיף 9 לחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז–1967 ס"ח התשכ"ז, עמ' 142.; הפעלת הסמכות לפי פסקה זו טעונה את הסכמת שר התרבות והספורט;(3)הוא לא ייחשב כמוסד ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ס"ח התשמ"ה, עמ' 60. לעניין קבלת תמיכה לפי סעיף תקציב; הפעלת הסמכות לפי פסקה זו טעונה את הסכמת השר שקבעה הממשלה כממונה על אותו סעיף תקציב, כאמור בפסקה (2) להגדרה "ממונה על סעיף תקציב" שבחוק האמור;(4)הוא לא יהיה זכאי לערבות לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח–1958 ס"ח התשי"ח, עמ' 139.;(5)הוא לא יהיה זכאי להטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 ס"ח התשי"ט, עמ' 234. או לפי חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–1984 ס"ח התשמ"ד, עמ' 100.; הפעלת הסמכות לפי פסקה זו טעונה את הסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה."(ב)בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א), יפעל שר האוצר בהתאם לתקנות שיתקין לעניין זה בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; ואולם, לא הותקנו תקנות כאמור, אין בכך כדי לפגוע בסמכות לפי סעיף קטן (א).ביצוע5.שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה. תחילה6.תחילתו של סעיף 4 תשעים ימים מיום פרסומו של חוק זה.

אין עדיין תגובות

רוצה להגיב? לחץ/י כאן כדי להרשם ולהגיב